מקור ראשון

מכוון גבוה

המועמד המוביל בבחירות לנשיאות איראן, אבראהים ראיסי, משווק את עצמו כלוחם בשחיתות ואפילו בקידום נשים, למרות הדם שעל ידיו. אלא שהוא איננו מתכוון להסתפק ביעד הזה

פזית רבינא תיק בינלאומי

בשבוע

הבא ייערכו באיראן בחירות לנשיאות. אלו בחירות חשובות. אחרי שתי קדנציות, הנשיא הנוכחי חסן רוחאני הולך הביתה. הנשיא הבא מגיע בשלב קריטי של השיחות על גורלו של הסכם הגרעין. לא זו בלבד, אחרי שנים של סנקציות, מציאות החיים באיראן קשה ואפרורית. בנתונים אלה, נשיא חדש אמור להביא עימו רוחות של שינוי ותקווה. אבל זה רחוק מלהיות המצב.

האחיזה של השמרנים בשלטון אמנם חזקה מתמיד, אך דווקא הפעם הנדס המנהיג העליון את תהליך בחירת המועמדים הראויים כך שמכל 592 האישים שהגישו את מועמדותם נפסלו לא רק מועמדים מקרב המחנה הרפורמיסטי, המתון יחסית. גם מועמדים מקרב המחנה השמרני נפסלו בזה אחר זה. כבר בחודש אפריל קיבל חסן חומייני, נכדו הג'ינג'י והפופולרי של מנהיג המהפכה, מסר מהמנהיג העלין, שאל לו לרוץ. חומייני הנכד כבר היה בעיצומו של הקמפיין, וסיסמת הבחירות שלו, "כולנו יחד", כבר רצה ברשתות. לחומייני הצעיר, הנמנה עם המחנה הרפורמיסטי, היה אולי הסיכוי הטוב ביותר להעיר את מערכת הבחירות. זו בדיוק הסיבה שחמינאי אותת לו להישאר בבית.

בהמשך נפסלו גם מועמדים שהם בשר מבשרו של הזרם השמרני ובהם עלי לאריג'אני, יו"ר הפרלמנט לשעבר ונציגו של חמינאי במועצה לביטחון לאומי. שר החוץ ג'וואד זריף נבעט מן התהליך בדרך משפילה, לאחר שבאורח פלא התפרסמו קלטות אודיו שבהן הוא נשמע מתלונן על התערבות אנשי צבא בדיפלומטיה. בנאום שנשא חמינאי ובו הילל את קאסם סולימאני, הוא גער בזריף על אמירותיו נגד אנשי הצבא. זריף לא רק נבעט החוצה מהמרוץ, אלא נאלץ להתנצל פעמיים על הפגיעה ברגשותיו של המנהיג העליון.

בסיום התהליך נותרו שבעה מועמדים, שמתוכם יש שם אחד, ידוע ובעל מעמד ציבורי, שיש לו הסיכוי הסביר ביותר לזכות בבחירות. לא במקרה הוא גם המועמד המועדף על המנהיג העליון חמינאי. שמו אבראהים ראיסי. הוא ראש מערכת המשפט האיראנית ומועמדו האישי של המנהיג העליון, ולא מעכשיו. ראיסי היה הפייבוריט של חמינאי גם בבחירות .2017 אולם מי שנבחר אז למגינת ליבו של המנהיג העליון היה חסן רוחאני, שרכב אז על גל התקווה של הסכם הגרעין וזכה ברוב מוחץ. ראיסי הגיע אז שני, בהפרש ניכר, ועדיין זכה ב־51 מיליון מקולות הבוחרים. אם יזכה הפעם, לא מן הנמנע שתפקיד הנשיא יהיה עוד תחנה בדרך לרשת את חמינאי ולהיות המנהיג העליון הבא.

אבראהים ראיסי, ,60 נולד בכפר קטן סמוך לעיר הקדושה משהד. הוא התייתם מאביו בגיל צעיר, ובהיותו בן 15 נרשם ללימודים בסמינר תאולוגי בעיר קום. הימים היו ימי המהפכה האסלאמית, ובלהט המהפכה נקבע גם גורלו של היתום הצעיר. על פי אחת הגרסאות הרבות על ראשית דרכו של ראיסי, בהיותו בן 19 נבחר לאחד מ־07 סטודנטים מבריקים שסומנו בידי חומייני כמועמדים לתפקידים ממשלתיים. הקריירה של ראיסי החלה להמריא, ובתוך שנתיים מונה לתובע בעיר קראג' הסמוכה לטהרן. זמן קצר אחר כך נבחר לתובע בעיר חמדאן, ומשם המשיך לתפקיד סגן התובע בבירה טהרן.

בהיותו תובע צעיר פיתח ראיסי קו פעולה מהפכני נוקשה. 1988־ב היה חבר בפאנל שהוציא להורג אלפי אסירים פוליטיים ומתנגדי מהפכה. הכתם הזה בביוגרפיה הכניס אותו לרשימת מפירי זכויות אדם של מחלקת המדינה האמריקנית. שנה לאחר מכן כבר היה ראיסי התובע הכללי של טהרן. מה שמאוד עזר לו להתקדם היו נישואיו לג'מילה, בתו של האייתוללה עלם אל־הודה, המקורב לחמינאי. משם הייתה דרכו לצמרת סלולה.

התקווה הפכה לייאוש

ראיסי טיפס במעלה מערכת המשפט האיראנית, תוך רקימת קשרים בצומתי השפעה חשובים במוסדות הרפובליקה האסלאמית - בחוגים הדתיים, הביטחוניים והמודיעיניים. בעשור האחרון נכנס ראיסי לצמרת הממסד. 2014־ב מונה לתובע הכללי של איראן. מעמדו הציבורי קיבל תנופה נוספת לאחר שחמינאי מינה אותו לתפקיד יוקרתי בקרן "אסטן קודס ראזאבי", קרן רבת עוצמה החולשת על הקדשות אסלאמיים, נכסים בהיקף עצום ברחבי איראן ותקציבי ענק. במקביל המשיך ראיסי לשמש חבר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר",

וסגן יו"ר "מועצת המומחים", המפקחת על פעילות המנהיג העליון ואחראית למנות לו יורש או להדיחו אם נמצא כי אינו כשיר למלא את תפקידו.

אחרי כישלונו בבחירות הקודמות חזר ראיסי, שהתגלה כמועמד אפרורי וחסר כריזמה, לתפקיד ראש הרשות השופטת. אך מאותו רגע הפכה כהונתו כולה מכוונת מטרה לתפקידו הבא. במאמר שפרסם רז צימט, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי באוגוסט ,2016 מתוארים הסימנים לכך שראיסי הולך והופך למועמד מוביל לרשת את המנהיג העליון.

ראיסי החל לפעול במרץ בכל החזיתות. בליבת פעילותו הכריז על מאבק בשחיתות במגזר הציבורי והממשלתי. השחיתות גברה מאוד בשנים האחרונות באיראן, בין השאר בעקבות הסנקציות הבינלאומיות, והפכה לנושא תקשורתי חם. אנשים איבדו את חסכונותיהם בעקבות מעילות ומשחקים פיננסיים שמוטטו בנקים. ראיסי חתר בעקשנות לשפר את מעמדו הציבורי ולגרום לציבור לראות בו אביר העם הפשוט הנלחם בשחיתות.

בדרך למעמדו החדש היה עליו לתקן את דימויו כאיש דת רדיקלי, במיוחד את עברו כחבר ב"ועדות המוות", כסגן התובע הכללי בטהרן בזמן ההוצאות להורג של אסירים פוליטיים .1988־ב רוחאני עצמו רמז לראיסי כאשר אמר כי אזרחי איראן אינם רוצים במי שכלאו והוציאו להורג במשך 38 שנים.

האם העייפות מן השחיתות הצליחה להשכיח מן הציבור את הדם שעל ידי ראיסי? לא בטוח, במיוחד לא בקרב הרפורמיסטים. אבל ראיסי הטיל את כל משקלו למערכה, בעיקר במאבק נגד השחיתות, בתקווה שהוא יטה את לב ההמונים לטובתו. כך למשל, הוא נקט צעד יוצא דופן של פרסום פוסט באינסטגרם שבו קרא להמונים לפנות אליו בהצעות לשיפורים במערכת המשפט. תמונותיו החלו להתפרסם ברשתות החברתיות. הוא תועד נוסע לעבודתו במטרו של טהרן, ככל הנראה במטרה לחזק את דימויו כמי שמנהל אורח חיים צנוע. במקביל החל לנהל דיאלוג עם עורכים בצמרת התקשורת האיראנית, הדגיש את החשיבות שהוא מייחס לחופש העיתונות וערך מפגשים למען זכויות נשים, כולל הבטחה לקדם נשים ברשות השופטת ולגבש הצעת חוק למאבק באלימות כלפי נשים. הפופולריות שלו קיבלה חיזוק נוסף לאחר שהעמיד לדין את בניה המפונקים של האליטה האיראנית העשירה. אולם מה שחיזק מאוד את מעמדו הציבורי הוא שליטתו בקרן האימאם רזא, שיצרה בסיס פיננסי איתן לפעולות שהיטיבו עם השכבות הדלות בציבור.

בשבועות האחרונים הרחיב ראיסי את התבטאויותיו הציבוריות גם לנושאי כלכלה ומדיניות חוץ. לדבריו, כל הניסיונות לדון עם המעצמות על הסרת הסנקציות הם חסרי טעם. "פוליטיקאים חושבים שיש טעם במפגשים עם המערביים", אמר. "אבל אם במקום זה היו מתמקדים בהגברת הייצור ובהסרת מכשולים, הרבה בעיות היו באות על פתרונן". דבריו מהדהדים במדויק את עמדתו של המנהיג העליון חמינאי, המצדד בהתנגדות למו"מ עם ארה"ב.

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ראיסי ייבחר לנשיא הבא של איראן. אולם מבחינתו זהו רק שלב בדרך לרשת את המנהיג העליון בבוא יומו. לכן, יום הבוחר באיראן עשוי להיות בעבורו יום של ניצחון מתוק, אבל גם גלולה מרה, במיוחד אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך במיוחד.

כפי שהדברים נראים כרגע, רבים מקרב תושבי איראן לא יטרחו כלל להגיע לקלפי. ההערכות האחרונות נעו בסביבות 40 אחוז, בניגוד לבחירות 2017 שבהן השתתפו 70 אחוז מהבוחרים. התקווה שפיעמה אז בקרב האיראנים, פינתה את מקומה לייאוש ואכזבה. לא מפתיע כאשר המועמד המוביל מגלם באופיו ובסדר היום שלו את הצירוף המפחיד של תליין ולוחם בשחיתות.

שלום ירושלמי

he-il

2021-06-11T07:00:00.0000000Z

2021-06-11T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.makorrishon.co.il/article/281930250922078

Israel Hayom