לאחר עלותו לשלטון המשיך אריאל שרון לשלול את הרעיון של פינוי גוש קטיף. כך למשל בריאיון הראשון שהעניק כראש ממשלה:

האם מבחינתך יש להתנחלויות מבודדות ברצועת עזה ערך ביטחוני?

"קודם כול, יש להן חשיבות ציונית. אומרים לי: למה לא תפנה את כפר־דרום. אבל כפר־דרום הוא יישוב שהוקם עוד ,1946־ב והוא החזיק מעמד ועיכב את הצבא המצרי במשך כמה ימים קריטיים ,1948־ב למרות שכל המתחם שלו היה מאה מטרים על מאה מטרים. אז בשביל מה צריך לפנות אותו? אני לא רואה כל סיבה לפנות. אבל אם אתה שואל על נצרים, לנצרים יש חשיבות אסטרטגית. היא נבנתה כחלק מתפישה שיש ליצור חיץ בין חאןיונס לעזה, ושיש לאפשר לנו גישה מהקו הירוק עד לחוף הים. נצרים תאפשר לנו בעתיד לוודא שבנמל של עזה אין פורקים כלי מלחמה כבדים. הרי אין זה מקרי שנמל עזה מוקם לידה. לכן, יש לנצרים חשיבות ביטחונית עצומה. היא חיונית" .

כעבור שנה, באיגרת לתושבי נצרים לרגל חגיגות שלושים שנה להקמת היישוב, כתב שרון:

"אנשי נצרים הם כלפיד לפני המחנה )...( אני בטוח ומאמין כי נחוג עמכם ועם בני בניכם, חגיגות רבות ונוספות המעידות על עצמאותנו וצדקת דרכו של עם ישראל" .)18.7.2002(

אבל נצרים לא זכתה לחגוג אפילו את יום ההולדת הארבעים. שרון עצמו עקר אותה. היא נפלה קורבן למיזמי שלום רומנטיים ולהסתה פוליטית ותקשורתית. אחרי שחייל צה"ל נפל סמוך ליישוב, וחברו הנסער שלח יד בנפשו, פרסמו עורכי ידיעות אחרונות על פני עמוד שלם כתב אישום מאת יצחק פרנקנטל נגד נצרים :)24.10.2000(

בריאיון שערכו אלכס פישמן וסימה קדמון עם ארבעה ראשי שב"כ לשעבר, אמר יעקב פרי:

"אני מאמין שאם מדינת ישראל הייתה קמה מחר בבוקר - לטעמי כבר לפני שלוש שנים - והייתה יוצאת מרצועת עזה ומגוש קטיף, ובאמת ובתמים מתחילה לפרק התנחלויות בלתי חוקיות, אני נוטה להאמין, מתוך הכרה רבת שנים של בני שיחנו העתידיים, שהפלשתינים היו מגיעים לשולחן הדיונים" (ידיעות אחרונות, .)14.11.2003

פישמן וקדמון שאלו את אברהם שלום אם הוא מסכים עם פרי. "כן, הוא אומר, במאה אחוז. גם גילון ואיילון מסכימים איתו".

רעיון הנסיגה החד־צדדית קנה לו אחיזה כעת גם בליכוד, ובפרט בקרב בכירי המפלגה. כדי לגבור על המתנגדים, הודיע שרון כי ייערך משאל בקרב מתפקדי הליכוד, והם שיחליטו אם התוכנית אכן תצא אל הפועל.

למרות תבוסתו במשאל המפלגתי, שרון המשיך לקדם את תוכנית ההתנתקות. נלווה לכך לחץ כבד מהשמאל, אשר כינס ב־51 במאי 2004 עצרת ענק בתל־אביב. שמעון פרס הכריז בה:

"שמונים אחוז מעמנו רוצה שלום, אחוז אחד מנסה לחסום את זה. לא ניתן להם. באנו לומר הערב: האחוז האחד והיחיד הזה לא ישלח אותנו בחזרה אל המלחמות, אל נתיב הדמים. אנו זקוקים לממשלה שתבטא את רצון העם ותפעל למען עתידו. כן להילחם בטרור ולהכות בו, אך כן לפנות את רצועת עזה וציר פילדלפי. אפילו שרון יודע שיש פתרון לציר פילדלפי, פתרון מצרי־ישראליפלסטיני שיעזור להפוך את האזור המסוכן לאזור תעשייה בסיוע וליווי אמריקני". מאמר המערכת של עיתון הארץ קבע למחרת: "יש לאמץ את דגם הנסיגה החד צדדית מלבנון, שהוכיחה עד כה, כי אפשר לבסס את הביטחון על אמצעים אחרים".

"לנוכחות הצבאית שלנו ברצועה אין שום משמעות, אם מדברים על ביטחון מדינת ישראל, או על הגנת אשקלון ושדרות מפני טילים. מה הצבא כן עושה שם? שומר על המתנחלים. מגן על נצרים, על כפר־דרום, על ציר כיסופים" (תא"ל במיל' שמואל צוקר, ידיעות אחרונות, .)14.5.2004

"האיום הכי משמעותי של מתנגדי ההתנתקות שהושמע ערב המשאל, הוא שאם ניסוג באופן חדצדדי זה יהיה רוח גבית לטרור. כמה עוד יכול הטרור להתגבר ביחס למה שכבר יש שם? לא מספיק מה שיש?" (השר אהוד אולמרט בריאיון לידיעות אחרונות, .)14.5.2004

"אומרים לי כי ההתנתקות תתפרש כנסיגה מחפירה תחת לחץ, ותגביר את מתקפת הטרור, תציג את ישראל ברפיונה ואת עמנו כעם שאינו נכון להילחם ולעמוד על שלו. אני דוחה על הסף את האמירה הזאת. כוחנו עמנו להגן על הארץ הזאת ולפגוע אנושות באויב המבקש את נפשנו" (נאום אריאל שרון לקראת ההצבעה בכנסת על תוכנית ההתנתקות, .)25.10.2004

האלוף במיל' פרופ' יצחק בן־ישראל, כתב בידיעות אחרונות :)8.6.2005(

"אתה שואל אותי האם ההתנתקות טובה לביטחון? היא טובה מאוד לביטחון. זה טוב ליהודים. בפירוש, כן. 2004־ב ביקש ממני ראש השב"כ לגבש את עמדת השירות לגבי ההתנתקות. ניסינו אז לרדת לעומק התהליך, לחזות מה יהיה, ולבסוף התגבש קונצנזוס שההתנתקות טובה ליהודים. אני לא מכיר עמדה של השב"כ המתנגדת להתנתקות. זה פשוט לא יעלה על הדעת. לבוא ולהגיד שההתנתקות תייצר מצב גרוע יותר מזה של היום? זו כפירה בעיקר. ההתנתקות תפחית את היקף הטרור. בהיעדר יישובים ברצועה – מטרות התקיפה שלו כבר לא תהיינה זמינות"

(סגן ראש השב"כ עופר דקל בריאיון פרישה לידיעות אחרונות, .)12.6.2005

"המדינה טוענת כי תוכנית ההתנתקות תשפר את המצב הביטחוני. זאת משום שהחיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית יפחת; משום שהסיכון לחיילי צה"ל יקטן ומשום שהסיכון לאוכלוסייה האזרחית בשטח המפונה יקטן ביותר. כן מדגישה המדינה כי הפינוי ישפר את מרקם החיים של התושבים הפלסטינים ויפחית את רצונם לפגוע באוכלוסייה ישראלית" (מתוך פסיקת בג"ץ בעתירות נגד ההתנתקות, יוני .)2005

"היציאה של צה"ל מעזה היא בעלת פוטנציאל של ממש להחמרת המצב הביטחוני, ולו רק משום שאשקלון תיכנס באופן מיידי לתחום הרקטות המצויות בידי הפלשתינים כיום. )...( הנסיגה החד־צדדית גרועה שבעתיים, כי היא נותנת הכול בלא לקבל דבר, אפילו לא הבטחה להילחם בטרור. )...( באופן אבסורדי תהיה הרשות הפלשתינית, תחת חוטמו של צה"ל, אחד המקומות היחידים בעולם שבהם יהיו חמאס והג'יהאד האסלאמי מוגנים" (מתוך חוות דעת של אלוף במיל' יעקב עמידרור, שצורפה לעתירות נגד ההתנתקות, יוני .)2005

"הבעיה עם הפלסטינים היא שהם לא מתכוונים לעצור על הקו הירוק; הם רוצים להגיע לקו הכחול. התודעה הפלשתינית מונחית על ידי הכוחות הקיצוניים ביותר. )...( מבחינתם אנחנו ניאו־צלבנים. כמו שהצלבנים גורשו בהדרגה, כך יגורשו הישראלים; תחילה מלבנון, עכשיו מעזה, בהמשך מיהודה ושומרון, ולבסוף תבוא כמובן המשימה העיקרית – פלשתין" (שר האוצר בנימין נתניהו בריאיון למקור ראשון, .13.5.2005 קודם לכן הביע נתניהו תמיכה בתוכנית התנתקות, ואף הצביע בעדה בכנסת, אך חודשים אחדים לפני יישומה חזר בו).

"אין זה סוד שגם אני, כמו רבים אחרים, האמנתי וקיוויתי שנוכל להיאחז לעד בנצרים ובכפר־דרום. אך המציאות המשתנה בארץ, באזור ובעולם חייבה אותי להערכה אחרת ולשינוי עמדות. )...( תוכנית ההתנתקות החד־צדדית, עליה הודעתי לפני כשנתיים, היא התשובה הישראלית למציאות הזאת. התוכנית הזו טובה לישראל בכל תרחיש עתידי. אנו מצמצמים את החיכוך היומיומי ואת קורבנותיו משני הצדדים. צה"ל ייערך מחדש בגבולות הגנה, מאחורי גדר הביטחון. אלה שימשיכו להילחם בנו יפגשו בצה"ל ובזרועות הביטחון במלוא עוצמתם" (ראש הממשלה שרון בנאום לאומה ערב תחילת העקירה של תושבי גוש קטיף מבתיהם, .)15.8.2005

"פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה אינו רק מאבק על שאלת עתיד השטחים. ביסודו, זה הקרב הגדול הראשון בשאלת הדת והמדינה. זה שלושים שנה ויותר שחזונם של המתנחלים רומס, כמו במגפיים גסים, את חלומי שלי ואת חלומם של חבריי. )...( מתוך ענן עכור של מליצות ושל יבבות מבליחים אלינו לרגעים, בעצם הימים האלה, פניה החזקים והשקטים והיפים של מדינת ישראל שלנו: פני צעירים וצעירות במדים שבחרו, למרות הלחץ והאלימות, למרות הקללות ולמרות חיבוקי השווא והסחיטות הרגשיות, לקום ולהגן בגופם על החלום להיות כאן עם חופשי, לא לשלוט בפלשתינאים ולא להישלט בידי הרבנים )...( הנערה־חיילת הצעירה שגרונה חנוק מדמעות, כולה בקושי בת ,19 וכבר היא נושאת על כתפיה את מלוא כובד התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי בארצנו. לא בעזה הפלשתינית כי אם בארצנו. בתוקף ובאומץ לב חרישי, אבל גם באיפוק, בתבונה ובחמלה, מגינה עכשיו החיילת הזאת על הגבול החיוני לנו ביותר: הגבול שבין מותר לאסור. זה הגבול אשר בלעדיו אין חופש ואין חברה ואין חיים ואין כלום מלבד קנאות מתלהמת, קיצונית משיחית־היסטרית וחורבן גמור" (עמוס עוז בעיצומו של מבצע עקירת גוש קטיף, ידיעות אחרונות, .)21.8.2005

"אתמול, עשר דקות לפני השעה 7 בערב, זה נגמר. שמש אדומה גלשה מערבה, מחשבת לשקוע בפעם האחרונה מעל דגל כחוללבן ברצועת עזה. ההמנון נוגן, הדגל קופל והטקס תם. יחד איתו, הסתיימה גם תקופה. ישראל חוזרת לעצמה, מכירה במגבלותיה, מעצבת לעצמה את חייה. בשעות הלילה עשו לוחמי אוגדת עזה את דרכם בחזרה הביתה. שגיאה היסטורית מהדהדת, יהירה ורוויית דם מסתיימת באיחור של 38 שנה. אין זמן טוב יותר להשתמש ב'מוטב מאוחר, מאשר אף פעם'" (בן כספית, מעריב, .)12.9.2005

"הכוהנים לפני חורבן בית המקדש מסרו את המפתחות לריבונו של עולם. גם אנחנו מוסרים את המפתחות של גוש קטיף לריבונו של עולם. אנחנו בטוחים שריבונו של עולם ישמור לנו את הארץ הזאת ואת הגוש הנפלא הזה. אין שום ספק שהאויבים הטמאים לא יצליחו לחיות כאן. בעזרת השם עוד נשוב לכאן במהרה" (דברי פרדה של הרב גבריאל קדוש ביישוב גני־טל, י"ב במנחם־אב תשס"ה, ,17.8.2005 שלוש אחר הצהריים).