לא בהכרח התרומה הכי גדולה שאפשר לתת. המאבק שאנחנו עדים לו כרגע אינו מכוון רק נגד ישראל, אלא גם נגד ערכים אמריקניים, וכאזרחי המדינה הזו עלינו להילחם בחזרה למען נשמת אפה של ארה״ב ושל העולם כולו״.

ביטון השתתפה לאחרונה בכנס של ארגון ״3Z״ שנערך בסן־פרנסיסקו, שם נאמה על החובה לכתיבת אתוס ציוני אמריקני חדש. ״הציונות שלנו חייבת לעמוד על שתי עקרונות. הראשון הוא שהעולם לא השתנה. חשבנו שמלחמת הקיום שלנו כעם הסתיימה אבל ההיסטוריה היהודית תמיד חוזרת, ולכן העיקרון השני הוא שאנחנו חייבים להשתנות. זו הייתה הגדולה של הרצל, שזיהה את שתי הנקודות האלו. אנחנו לא נישאר חסרי ישע כמו בפוגרומים ברוסיה אלא נלמד מהאתוס הציוני ונילחם בחזרה. אנחנו אומנם מיעוט בעולם אבל לא חסרי אונים ויש לנו גם ידידים רבים, עלינו להכיר בהם. כשהתנועה הציונית החלה היא הייתה קטנטנה וכמעט ללא כוח, אז בטח שלנו אסור להתייאש״.

ביטון היא חוקרת של יהודי המזרח וספרד, קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת ,NYU בוגרת קרן וקסנר ועמיתת מחקר בארבעה גופים ומכונים נוספים. היא משתייכת לגל האינטלקטואלים, ובהם ההיסטוריון הבריטי סיימון סבאג מונטיפיורי ופרופ׳ יובל נח הררי, שמנסים להעלות את המודעות למיליון יהודי ערב שנעקרו וגורשו מבתיהם בתגובה להקמת מדינת ישראל. עובדות מעין אלו מודחקות לגמרי מהדיון על ישראל בשיח הפרוגרסיבי הבינארי השולט, זה שבו אדם לבן הוא פריווילג, כובש וטועה באופן אוטומטי.

״חלק מהבעיה הוא שאין מספיק קולות באנגלית שמסבירים כמה הנרטיבים לא מבוססים על עובדות ואמת, למשל שמחצית מיהודי ישראל הם ילידי האזור. אם כי אני חייבת להסתייג גם מההנחה שאם מישהו לבן אז הוא בהכרח כובש״.

את מרבה לעסוק ביהודים אמריקנים שאינם לבנים – ‪Jews of color and‬ ‪.nonwhite Jews‬ כיצד הם חווים את האירועים האחרונים?

״אני חושבת שכל מי שמרגיש חלק מהעם היהודי הרגיש את שבעה באוקטובר כפעולה נגד העם שלו. למשל חברתי הרָּבה אנג׳לה בוכדל, אחת הדמויות הבולטות ביהדות הליברלית, אסיאתית־אמריקנית שעומדת בראש קהילה רפורמית מהגדולות והעשירות במנהטן. כמנהיגה פרוגרסיבית היא מובילה ללא פחד קו מוסרי ברור. כמוה, גם הרב אייזיאה רוטשטיין שהוא דו־גזעי, צאצא לעבדות, רב מלומד ופעיל בפדרציה של צפון אמריקה. כל מי שמחובר להיותו יהודי מרגיש את עוצמת הטרגדיה שהתרחשה״. מה עם הישראלים שחיים באמריקה?